שני לוחות הברית
וכן נחפשה דרכינו ונחקורה בשלש תועבות אחרות, דתנן (אבות ד, כב) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם, ופירשו זכרונם לברכה התם מן העולם הזה ומן העולם הבא. ושלושת אלו נרמזו בקריאת שמע, ויש לתת עליהם לב בכל יום בעת קריאת שמע כדי להשמר מהם תמיד. הכבוד, מי שהוא עבד לא יתגאה לפני המלך, כדכתיב (משלי כה, ו) אל תתהדר לפני מלך. וכתיב (ש"א יב, יד) וה' אלהיכם מלככם, ואנחנו לפניו תמיד דמלא כל הארץ כבודו. כתיב (ירמיה ה, כב) האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו, וכתיב (ישעיה סה, ג) המכעיסים אותי על פני תמיד. ודרך בני אדם להתכבד במלבוש, דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותיה (שבת קיג, ב), ואין נאה ההדור והכבוד אלא למלכו של עולם, שנאמר (ישעיה סג, א) זה הדור בלבושו, וכתיב (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש. ולרמז זה מצות ציצית בבגדינו, והי"ה לכם לציצית, והיה הוא השם, כי י"ב צרופין יש לו, וזהו אחד מהם. לכ"ם בהיפוך אותיות מל"ך. וראית"ם בהיפוך אותיות ויראת"ם. כי העבד לא ילבש גאות, אלא יכוין בלבושו להדר את המלך, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק. ור' פלוני מציין נפשיה ומצלי, דכתיב השתחוו לה' בהדרת קודש. ואפילו הכי קרי נמי בחרדת, כדאיתא במסכת ברכות (ל, ב) משום אל תתהדר לפני מלך לכבודך אלא לכבודו. ואנו אומרים בכל יום ברוך אלהינו שבראנו לכבודו, ולא לכבודנו, הרי הרחקת הכבוד ולב שפל בפרשה של ציצית. והיינו דכתיב (ישעיה כד, טז) מכנף הארץ זמירות שמענו, דפירש במדרש (עי' זח"ג קעה, א) דעל כנף הציצית קאמר. ולפי זה הארץ רמז לישראל שמשפילים עצמם כארץ, ועליהם אמרו רבותינו זכרונם לברכה שאמר הכתוב (קהלת א, ד) דור הולך ודור בא אלו אומות העולם, והארץ לעולם עומדת אלו ישראל, דכתיב בהו (מלאכי ג, יב) כי תהיו אתם ארץ חפץ, וכנף הציצית רמז להם לישראל וסימן להשפיל עצמן: